A Call To Action


With thanks to the help of Google Translate


By Yuval Bar-Ner,


To my Rotary friends, my heartfelt cordial greetings.

I am writing to you only in my own name and without anyone appointing me to any position.

A terrible thing is happening right now in Israel. Israel is our home country, and thus we are all responsible for what is happening here.

These days, some 20,000 refugees and job seekers are being deported from Israel. Their only crime is their desire to live. Not to live in prosperity, not to live in wealth, not to live like you and me, just to live.

Some 8.5 million refugees and refugee children live in Israel today. Actually, all of us. Each of us has his own private refugee story. In the 70 years of our existence, we have been able to absorb millions of people from all over the world. Many of us, like me, were active partners in the absorption of refugees who came to us from all corners of the globe. On every Independence Day we pat each other on the shoulder and pride ourselves on the justice in this wonder called the State of Israel.

If the treachery that threatens us today on behalf of our government, God forbid, will come true, we will never be able to look each other straight in the eyes and say we are worthy human beings.

The truth is that I have no solution to the problem of the concentration of refugees in South Tel Aviv. This must be done by the government; to find a solution and implement it, and to redeem the residents of southern Tel Aviv from the harshness that has fallen upon them. But any solution of any sort is better than the expulsion of innocent people who have fled for their lives, whether for fear of the sword or the fear of hunger.


We are Rotarians, those who promise to work for a better world. I do not expect that we will find the solution to the refugee problem alone. But who, if not we, should join the many voices that demand a solution other than expulsion. The right of each of us to shout is reserved for us, Rotary members, to use. We do not have the right to turn to us and say: "It's none of my business."

I call upon every Rotary member in Israel, the leadership of the region and the leadership of any club in our region 2490 to make their voices heard in this area.


There is no political question here; there is a human question of the first order. If we all unite, 1,300 good people, the salt of the earth, and together cry out, it is certain that there will be someone who will both listen and take action.

I am putting myself and my abilities available to anyone and  everyone who needs to start shouting out loud.


And another little request. I know that the matter is complicated and that the Supreme Court of Justice gave its opinion, and that everything that was done was done according to the law. But history teaches that holocausts can emerge from laws that are engraved as religion. But please spare me all the reasons why not. Let's think together what to do. I'd love to hear your opinion.

Yours in Rotary,

Yuval Bar-Ner


איזה מין רוטריונים אנחנו?


יובל בר-נר, 06/02/2018

לחבריי הרוטריונים שלום וברכה רוטריונית מקרב לב,


אני כותב לכם בשמי בלבד ומבלי שאיש מינה אותי לשום תפקיד.


מעשה איום ונורא קורה ממש בימים אלה בישראל, ישראל שהיא ארץ מולדתנו ולפיכך כולנו אחראים למה שקורה בה.


בימים אלה ממש מגרשים מישראל כ-20,000 פליטים ומבקשי עבודה שכל פשעם הוא רצונם לחיות. לא לחיות ברווחה, לא לחיות בעושר, לא לחיות כמוני וכמוך, פשוט לחיות.


בישראל חיים היום כ-8.5 מיליון פליטים ובני פליטים. בעצם כולנו. לכל אחד מאיתנו יש את סיפור הפליטות הפרטי שלו. ב-70 שנות קיום המדינה השכלנו לקלוט מיליוני אנשים מכל העולם. רבים מאיתנו, כמוני, היינו שותפים פעילים בקליטה של פליטים שהגיעו אלינו מכל קצוות תבל. בכל יום עצמאות אנחנו טופחים על שיכמנו ומתגאים בצדק בפלא הזה שנקרא מדינת ישראל.


אם מעשה הנבלה המאיים היום עלינו מטעם ממשלתנו, חס וחלילה יתגשם, לעולם לא נוכל יותר להישיר מבט ולומר אנחנו בני אנוש ראויים. 


האמת היא שאין לי פתרון לבעיית ריכוז הפליטים בדרום תל-אביב. את זה צריכה לעשות הממשלה, לה כל אחד מאיתנו משלם מיסים, למצוא פתרון וליישם אותו, ולגאול את תושבי דרום תל-אביב מהחרפה שנפלה עליהם. כל פתרון באשר הוא טוב יותר מגירוש אנשים חפים מכל פשע, שנסו על נפשם אם מאימת החרב או מאימת הרעב.


אנחנו רוטריונים, כאלה שמבטיחים לעשות עולם טוב יותר. אינני מצפה שאנחנו בכוחותינו בלבד נמצא את הפתרון לבעיית הפליטים. אך מי אם לא אנחנו צריכים להצטרף לקולות הרבים הדורשים פתרון אחר מלבד גירוש. זכות הצעקה של כל אחד מאיתנו שמורה לנו וראוי לנו, חברי רוטרי, שנשתמש בה. אין לנו את הזכות להפנות פנינו ולומר "זה לא העסק שלי".


אני קורא לכל חבר רוטרי בישראל, להנהגת האזור ולהנהגת כל מועדון באזור 2490 להשמיע את קולם בתחום זה.


אין כאן שאלה פוליטית, יש כאן שאלה אנושית ממדרגה ראשונה. אם נתאחד כולנו, 1,300 אנשים טובים, מלח הארץ, ונקים יחד קול צעקה, בטוח שיהיה מישהו שגם ישמע וגם יעשה.


אני מעמיד את עצמי ואת יכולותיי לכל מי שצריך כדי להתחיל לצעוק בקול גדול.


ועוד בקשה קטנה. אני יודע שהעניין מסובך ובג"ץ נתן את דעתו וגם שכל מה שנעשה, נעשה עפ"י חוק. ההיסטוריה מלמדת איזה שואות יכולות לצמוח מחוקים חקוקים כדת. תחסכו ממני את כל הסיבות למה לא לעשות. 

בואו נחשוב יחד מה כן לעשות. אשמח לשמוע את דעתכם.


שלכם ברוטרי

יובל בר-נר